עובדיה ואח' נ' דיזנהאוז - יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ - פסקדין

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית-חוזית שעניינה נסוב סביב פיצויי השבה בגין ביטול עיסקת רכישת שני כרטיסי טיסה הלוך-חזור מתל-אביב לקובה שנרכשו על ידי התובע 1 ביום 11/12/08 לבתו ואשתו מחברת איבריה באמצעות הנתבעת לתקופה שבין 1/1/2009 ועד 18/1/2009 בעלות של 11,052.5 ₪ (להלן – "כרטיסי הטיסה").

2.לטענת התובעים, בהתאם לנטען בכתב התביעה (בתמצית), ערב הנסיעה, נפלה התובעת 2 (בתו של התובע 1) למשכב כתוצאה ממחלה קשה ונזקקה לאשפוז ממושך בבית החולים הדסה עין כרם, החל מיום 21/12/2009 ועד ליום 6/1/2009 ומיום 8/1/2009 ועד ליום 27/1/2009. בשל מצבה הבריאותי הקשה, עמד התובע 1 בקשר טלפוני עם נציגת הנתבעת והגיע עימה לסיכום, כי לנוכח מצבה הרפואי של נתבעת 2, כרטיסי הטיסה יבוטלו, הכספים ששילמו התובעים בגין כרטיסי הטיסה יוחזרו להם למעט 200$ לכרטיס שיהוו דמי ביטול העסקה. בשיחות שקויימו בין הצדדים לאחר מועד הטיסה, התובע 1 התבקש על ידי נציגת הנתבעת להעביר אליה מסמכים רפואיים כשהם מתורגמים לשפה האנגלית, אך מפאת מגבלות שפה, לא יכול היה להמציא לנתבעת את התיעוד באנגלית. לטענת התובעים, הנתבעת לא עמדה בסיכום עימם והפרה את התחייבותה כלפיהם לביטול העיסקה והשבת תמורתה.

3.לטענת הנתבעת (בתמצית) כפי שעולה מכתב ההגנה, עובר למועד הטיסה התובעים ביצעו בדיקה בלבד באם יש ביכולתם לבטל את ההזמנה מסיבותיהם שלהם. נציגת הנתבעת בדקה עבורם משמעות הביטול, והודיעה לתובע 1, כי הדבר כרוך בדמי ביטול בסך 200$ לכל נוסע, כאשר דמי הביטול נגבים על ידי חברת התעופה ולא הנתבעת. נציגת הנתבעת העלתה בפני התובעים גם את האפשרות לבצע שינוי במועד הטיסה למועד נדחה אחר, על פי בחירתם, על מנת שבמקרה כזה לא יאלצו להוסיף למחיר הכרטיס באם יעלה, אלא, ישלמו עבור דמי השינוי בלבד, סכום שעשוי להיות נמוך משמעותית. התובעים לא ידעו להחליט מה רצונם, האם לבטל את הכרטיסים או לדחות את מועדם למועד אחר. התובע 1 סיכם עם נציגת הנתבעת, כי יודיע לה מה החלטתם, לכשתתקבל. ברי, כי כל עוד התובעים לא הודיעו לנציגת הנתבעת, אל נכון, כי החליטו לבטל את הכרטיסים, הייתה היא מנועה מלעשות שכן, לתובעים עמדה הזכות לממש את הכרטיסים או לחילופין, לבקש דחיית מועד הטיסה. אף לאחר מועד הטיסה ומשהתובעים לא הודיעו, כאמור, אודות רצונם מחד ולא ממשו את הכרטיסים מאידך, נציגת הנתבעת פנתה לתובעים וניסתה לסייע בידם בקבלת החזר כספי מחברת התעופה וביקשה כי יעבירו אליה מסמכים רפואיים המתורגמים לשפה האנגלית, המתארים את סיבת הביטול ומצבה הרפואי של התובעת 2, כאמור, על מנת לנסות ולפעול מול הספק, לצורך הפחתת דמי הביטול. חרף זאת, התובעים לא העבירו לנציגת הנתבעת את המסמכים כשהם מתורגמים לשפה אנגלית וכן, לא הודיעו, כי הם מבקשים לדחות את מועד הטיסה ולא ביטלו את ההזמנה. עוד טוענת הנתבעת, כי כספם של התובעים הועבר במלואו אל חברת התעופה איבריה ביום 22/12/2008, פרט לעמלת הנתבעת, וזאת קודם לפניית התובע לבדיקת אפשרות הביטול.

4.השאלה, איפוא, העומדת להכרעה בתיק זה נסובה סביב המחלוקת העובדתית השנויה במחלוקת בין הצדדים האם התובעים הודיעו הודעת ביטול עובר למועד הטיסה – אם לאו. יוער כבר עתה, כי לא הוצגו בפני בית המשפט התנאים הכלליים של כרטיסי הטיסה נשוא הליך זה ומשכך, קיים קושי לקביעת המסגרת החוזית הן באשר לקיום ההסכם והן בשאלת נסיבות ביטולו.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ומסמכי תיק התביעה, על צרופותיהם, ולאחר שבחנתי את מכלול מסמכי התביעה ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, סבורני, כי מאזן ההסתברות נוטה לטובת הנתבעת.

6.אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע 1 יצר קשר עם נציגת הנתבעת וביקש לבטל את כרטיסי הטיסה, אלא, שהמחלוקת נעוצה בתוכן הדברים שנאמרו במהלך השיחה הטלפונית שהתקיימה בין התובע 1 נציגת הנתבעת, גברת ברטה, עובר למועד הטיסה.

7.יובהר ויודגש, כי על התובע במשפט אזרחי להרים את נטל הראייה להוכיח את תוכן הדברים שנאמרו וההסכמות אליהם הגיעו הצדדים.

8.עדותו של התובע 1 נמצאה לא מהימנה בעיני ולקתה בחוסר קוהרנטיות מסויימת ומכל מקום, בסופו של יום נמצאה עדות התובע בעניין זה, עדות יחידה של בעל דין המעוניין בדבר ללא סיוע ראייתי כלשהו. התובע לא הציג אף ראייה שיש בה כדי לתומך בטענותיו בשאלה העובדתית בדבר ביטול כרטיסי הטיסה.

9.ביום 26/6/12 התקיימה ישיבה מקדמית במעמד הצדדים ובאי כוחם. במהלך עדותו בבית המשפט במהלך הדיון העיד התובע, כי גב' ברטה, סוכנת הנסיעות, הודיעה לו בוודאות, כי הטיסה מבוטלת (פרוט' עמ' 2 שורה 25). בדיון השני, נשאל התובע 1 האם נציגת הנתבעת הייתה מודעת למצבה הרפואי של תובעת 2, התובע 1 השיב, "בעצם מה משנה מדוע ביטלתי את הטיסה. אני הודעתי על ביטול הטיסה" ( פרוט' בענ' 6 שורות 23-24). כמו כן, עדותו של התובע נגועה בחוסר לוגי מסויים. שכן, לא כל ביטול טיסה גורר אחריו בהכרח ביטול כרטיסי הטיסה. כמו כן, עדותו של התובע, כי גב' ברטה לא הציעה לדחות את הנסיעה נסתרת על ידי עדות גברת ברטה ונמצאה בסופו של יום עדות יחידה. כמו כן, עדותו של התובע, כי לא נדרש להגיש בקשה בכתב לביטול הטיסה אינה תומכת בעדותו ובעניין זה הנני מקבל את עדות גב' ברטה כמסתברת ומהימנה יותר שכאשר לקוח מבקש ביטול כרטיסי טיסה הוא נדרש לעשות זאת בכתב. כמו כן, הנני מקבל עדות גב' ברטה שלא הובא לידיעתה מצבה הרפואי החמור של בתו של התובע. כמו כן, בעניין מועד מתן ההודעה על הביטול, התובע 1 השיב בעדותו בפני, כי אינו זוכר מתי יצר קשר עם נציגת הנתבעת לביטול כרטיסי הטיסה, ובתצהיר עדות ראשית התובע 1 כותב "כשבוע לפני הטיסה".

כמו כן, מקובלת עלי עדות גב' ברטה " כל יום אנשים מבקשים לבטל או לשנות, הוא ביקש לבטל ואני הצעתי לו לשנות. הוא אמר לי אני אחשוב על זה. לדחות את הטיסה לקיץ"(פרוט' בעמ' 9 שורות 2-3).

סבורני, כי לא ניתן להטיל אחריות על סוכן נסיעות בנסיבות בהן הלקוח אינו מבהיר בצורה חד משמעית כי אכן כוונתו הייתה לבטל את כרטיסי הטיסה.

10.אף בעניין סיבת אי העברת המסמכים הרפואיים בשפה האנגלית על ידי התובע 1 לנתבעת קיים קושי לא מועט. התובע 1 טען בכתב התביעה, כי לא שלח את המסמכים באנגלית מפאת מגבלות שפה, ובעוד בתצהיר עדות ראשית טען התובע 1, "היות ומדובר במסמכים רפואיים ובהם מונחים רפואיים מקצועיים, נתקלתי בקשיים בתרגומם, יותר מכך, לא רציתי להיעזר בקרובי משפחה מפאת השמירה על סודיות המידע הרפואי של בתי. סבורני, כי הדרישה לעברת מסמכים רפואיים מתורגמים לאנגלית הינה בקשה לגיטימית ורלוונטית לטיפול הנתבעת בבקשת התובעים במיוחד כאשר מבוקש החזר דמי הביטול במלואו. תשובות התובע אינן סבירות בעיני ולא ברור מדוע לא פעל לתירגום המסמכים, שהינה פעולה פשוטה יחסית. הימנעותו של התובע לעשות כן תומכת בגירסת הנתבעת, כי התובע לא דאג לעניינו. אין, איפוא, כל מקום לקבל עדותו של התובע 1 בעניין אי העברת המסמכים, שהרי השירות לתרגום מסמכים לאנגלית הינו שירות זמין ונגיש לכל בר בי רב, ומשנמנע התובע לשלוח מסמכים אלה, אין לו להלין אלא על עצמו, כן אני סבור, כי התנהגותו זו מתיישבת יותר עם טענת הנתבעת יותר מאשר עם טענת התובע, כי התובע לא היה החלטי בעניין ביטול כרטיסי הטיסה.

11.בנסיבות אלה, התובעים לא הצליחו לעמוד בנטל הראיה המוטל עליהם ומשכך, הנני מורה על דחיית התביעה.

התובעים יישאו בהוצאות ההליך בסך 4,500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: